הבית של הארנב סיפור עם רוסי תרגום- אנה לודנסקי כתיבה עיבוד ועריכה ף שמעון הניג 2010
כל הקיץ טרח הארנב הוא אסף עצים לבניית ביתו. במו ידיו הקטנות גרר את העצים מעמקי היער. עצים שהרוח הפילם, או עצים שנפלו זקופים ברעש מחריש. הארנב היה מנקה את העצים בשיניו הקדמיות מסלק את העלים ומניחם בערימה אחד על השני.
-מה אתה עושה? שאלו השועל שעבר לידו.
- מכין אני עצים לבניית ביתי, שיהיה לי מחסה מהחורף והשלג שיבוא.
-בית.. לגלג השועל בקולו המצוחצח. כשהוא מאריך את המילה בי...ת כאילו היה הבית רכבת נוסעת.
-כן בית.. השיב הארנב בקולו העייף.
- בשביל מה צריך אתה עצים לבית, כשיגיע החורף אראה לך איך בונים בית בקלי קלות. אתה מבזבז את זמנך על דברים לא חשובים.
- התפלא הארנב – הכיצד יבנה השועל בית?
כשהגיע החורף עמד ביתו של ארנב בפאתי היער ליד עצי האשוח.
היה לבית גג כתמתם וחלונות צהובים מסביב לבית בנה הארנב חצר קטנה ועליה ספסל מעץ.
- היי ארנבון איפה אתה? נשמע קולו של השועל מחוץ לביתו של הארנב.
- אני כאן מכין את מיטתי לקראת החורף שעומד להגיע בכל רגע. בקרוב יירד שלג והכל יהיה מכוסה לבן.
- נהדר- השיב השועל. הנה הגיע השעה שאבנה את ביתי. אבנה את ביתי ליד ביתך שתראה כמה יפה הוא..
- ביתך, התפלא הארנב. כיצד תבנהו אם לא הכנת עצים?
- בקרוב תראה- צחק השועל.
בלילה ירד שלג כבד וכל היער והשדה התכסה בשמיכה לבנה . אף חצרו של הארנב התכסתה בשלג והספסל בחצר נעלם מתחת לשלג הכבד.
- היי ארנב תפתח את החלון- נשמע קולו של השועל.
- קר בחוץ ואם אפתח את החלון יקפא לי האף. וארנב כמוני מיד יקבל נזלת וכל הזמן אני אעשה אפטשי..
- אז לפחות תסיט את הוילון . יש לי הפתעה בשבילך.
לאט, לאט נפתח הוילון בביתו של הארנב ומתוך הבית הציצו פניו הלבנבנים. מה רבה הייתה הפתעתו כשהוא ראה שליד ביתו צמח לו בית עשוי משלג. בית קרח כמו ביתם של האסקימואים. מתוך החלון השקוף בבית הקרח הביט השועל כשהוא צוחק במלוא פיו.
- אתה רואה ארנב טיפשון, לא צריך עצים לבנות בית. בית אפשר לבנות מקרח.. הבית שלי הרבה יותר יפה משלך. דרך הקרח השקוף אני יכול לראות את השלג היורד, אני יכול לראות את העצים נעים. אני יכול לראות הכל. ובנוסף הבית חמים ונעים.
- הארנב הביט משתהה. בלא את רוקו וחזר לישון על תנור האבן החם.
- כך במשך כל החורף יום אחר יום היה השועל לועג לארנב הקטן שטרח כל הקיץ לבנות את ביתו. אפילו שיר המציא השועל :
- ארנב קטן ארנב טיפשון.
- בונה לו בית כדי לישון.
- כל הקיץ עבד כחמור.
- לבנות בית שנראה כמו חור.
-
יום אחד נשמע קולה של הסנונית מעל צמרות העצים. פתח הארנב את עיניו וראה זוג סנוניות טסות בשמי הרקיע.
- האביב הגיע- אמר בלחש. וכך יום אחר יום נשמעו קולות הציפורים רמים יותר ואף קרני שמש החלו להבקיע מבעד לעננים.
- אוי... ניעור השועל משנתו החורפית כשטיפות מים גדולות צנחו על אפו..
- אוי.. אוי הגג שלי נוזל. הוא לקח דלי והניח ליד מיטתו, אך דבר לא עזר מכל מקום החלו ליפול טיפות מים שהלכו ונהפכו לזרם מים. לאחר ימים מעטים כל ביתו של השועל נהפך לשלולית גדולה.
- השועל התיישב על הכיסא מביט בביתו של הארנב שנשאר לעמוד על תילו.
- מתוך השלולית נשמע קולה של צפרדע קרקרנית.
- לשועל אין בית. היא חזרה על קריאתה שלש פעמים רצופות.
- שקט.. צווח עליה השועל.
הוא הרכין ראשו וצעד חרש לתוך היער נעלם בינות לעצים.
הארנב פתח את דלת ביתו, נשם את האוויר הצח, מתח את אבריו , לקח את המעדר הקטן והלך לעבוד בגינתו הקטנה. הוא חיכה לאביב שבו יוכל לשתול את זרעי הגזר שהוא שמר .
לקראת ערב חזר הארנב לביתו עייף אך מרוצה. לפתע נשמע קולו של השועל מחוץ לבית.
- ארנב ארנבוני.
- מה אתה רוצה? שאל הארנב.
- אולי תסכים שאכנס לחצרך לנוח על הספסל.
- לא ולא.. אמר הארנב, כל החורף לעגת לי ועכשיו טובה אתה מבקש.
- אני מבקש סליחה. השיב השועל בקולו החנפני. סתם צחקתי. לא התכוונתי.
אני אשב על הספסל עד הבוקר בבוקר אלך לדרכי. אני עייף מאוד.
- נו טוב. אמר הארנב. תשב על הספסל אבל אל תדרוך על ערוגת הגזר.
- לא אעשה כלום- אלך על קצות האצבעות- הבטיח השועל.
הוא פתח את דלת החצר, הניח גופו הפרוותי על הספסל התהפך על גבו וליקק את שפמו..
-'ארנב נחמד', הוא המשיך בקולו המתקתק- 'אני מריח מרק גזר טעים'.
- 'נכון אני מבשל לי ארוחת ערב'. אמר הארנב
- 'ארנב חמוד, אתה טבח מעולה'. התחנף השועל. 'אולי תואיל לכבדני במנה קטנה של מרק טעים'.
- 'אני אביא לך לחצר'. נשמע קולו של הארנב מתוך הבית . מסכים בחוסר רצון.
- 'לחצר'!!!! . אמר השועל בקול נעלב. 'אתה מציע לי לאכול בחצר. .. לשכן שלך !!! אתה מציע לאכול בחצר? לא יפה ולא נאה כך לארח אורחים. ארנב נחמד אולי תכניס אותי לביתך? אשב לידך ואטעם מן המטעמים הנפלאים של המרק הנפלא שאתה בישלת'.
- 'אבל כל הזמן לעגת לי ולעגת לביתי'.
- 'או. ארנב נחמד, אני לא התכוונתי, רק צחקתי'.
- 'נו טוב.. תיכנס אבל אחר כך תלך, כי אני רוצה לישון לבדי. הבית שלי קטן ובקושי יש מקום לארנב כמוני'. אמר הארנב בנחרצות
- 'בוודאי .. לא אשאר בביתך דקה מיותרת .. רק אטעם מהמרק הטעים ומיד אצא'- אמר השועל במתיקות.
פתח הארנב את דלת ביתו. נכנס השועל לבית מיד הלך והתיישב על הכיסא וזלל שלש צלחות גדושות של מרק גזר משובח . כשביטנו הייתה מלאה במרק טעים וחמים הוא הלך באיטיות והתיישב על המיטה הגדולה של הארנב.
-אני הולך לנוח קמעה' אמר לארנב המופתע שנשאר פעור פה .
- 'היי שועל הבטחת'... אמר הארנב. אך השועל כבר מזמן עצם את עיניו ונרדם על הספה הנוחה.
ניגש הארנב לשועל וניסה להעירו. בתחילה בלחישה -'שועל אתה ישן על המיטה שלי'. השועל הפך ראשו הצידה והמשיך בנחירותיו.
- 'הי שועל הבטחת'.. הגביר הארנב את קולו תוך שהוא מזיז את השועל בעדינות.
- לפתע הסתובב השועל אל מול הארנב.. חשף את פיו מלא השינים ובקול תוקפני אמר: 'הבטחתי לטרוף את מי שיעיר אותי'.. ועכשיו הסתלק מכאן תיכף ומיד. הוא קפץ מעל הספה ודחף את הארנב אל מחוץ לביתו שלו. אחר כך נעל את הדלת מאחוריו וחזר לספה לישון. תוך שהוא ממלמל 'ארנב טיפשון'- 'ארנב טיפשון'..
הארנב המופתע היה המום. הוא נשאר בודד בחצרו, הירח הטיל צל חיוור על הגינה. התיישב הארנב על הספסל בגינתו תוך שהוא מתייפח בקול חרישי ומתייסר על כך שהוא האמין לשועל.
דב חום שיצא זה עתה ממאורתו שמע את בכיו של הארנב.
'היי ארנב למה אתה בוכה'? שאל הדב בקולו העמוק.
סיפר הארנב לדב את כל מה שקרה, החל מהבית שהוא בנה ובית הקרח של השועל וכל מה שקרה . תוך שהוא מייבב ולא מבין איך זה קרה לו.
-'אל תדאג' הרגיעו הדב . 'אני אחזיר לך את ביתך'. 'השועל נוכל ורמאי מגיע לו שייענש'.
נעמד הדב על שתי רגליו האחוריות ודפק על הדלת.
'תפסיק להפריע לי לישון ארנב טיפשון'. נשמע קולו של השועל מתוך הבית.
- 'אני לא ארנב אני הדב החום'. השיב הדוב בקולו הרועם.
- 'דב חום זה לא משנה במאום. עכשיו אני אצא עם סכין הקצבים ואכין מפרוותך בגד חם ונעים'.
שמע הדב את השועל. סובב את גופו אל הארנב ואמר: 'או שכחתי אני חייב להסתלק יש לי פגישה חשובה במערה'.
עוד לפני שהארנב הספיק לומר דבר מה. נמלט הדב לתוך היער.
המשיך הארנב לבכות ..
מתוך היער נשמע קול פעמון. הייתה זאת צילה הפרה שהלכה ללחך עשב בקרחת היער. 'ארנב למה אתה בוכה?
-'אני עצוב וכועס בגלל השועל'. ייבב הארנב תוך שהוא מספר לה את כל הסיפור בלי להחסיר אף לא פרט.
-'טוב אמרה הפרה. זה שועל רע. אנגח אותו בישבן עם קרניי החדות והוא ילמד לקח שהוא לא ישכח'.
- דפקה הפרה בדלת בשתי קרניה.
'דב עדיין לא הסתלקת?'. נשמע השועל מתוך הבית.
- 'זה לא הדב זאת אני הפרה'.
- 'פרה איזו הפתעה. מיד אני בא עם סכין הטבחים להכין ממך סטיק פריך וטעים'.
שמעה הפרה את השועל סובבה ראשה ופתחה במרוצה היישר לרפת.
המשיך הארנב לייבב ודמעותיו זלגו על פרוותו. אף אחד לא יכול לעזור לי..
- 'הב. הב' ליקק הכלבלב את פרוותו של הארנב. למה אתה בוכה?
היה זה יוסי הכלבלב שמדי ערב אהב לטייל ביער לרדוף אחרי פרפרים .
- 'אני בוכה, עצוב וכועס כי'.. סיפר הארנב את כל הסיפור לכלב בפעם השלישית בלי לפסוח על אף פרט הוא אפילו הוסיף את הדוב והפרה וכל מה שקרה.
- 'אל תדאג אמר הכלב. אני אנשך את השועל בזנב ותוכל לחזור לביתך'.
- נבח הכלב בקול.. 'הב.. הב.. שועל הסתלק מן הבית מיד'.
- 'כלב.. נשמע קולו של השועל. ארצה מיד. ועכשיו אני בא עם השרשרת אקשור אותך למלונה וכל חייך תיהפך לכלב שמירה'.
- 'לא.. רק לא כלב שמירה.. רק לא כלב שמירה.. לעולם לא אהיה יותר כלב שמירה'.. חזר הכלבלב על דבריו ומיד נעלם בתוך היער.
- לעולם, לעולם לא אוכל לקבל את ביתי חזרה. התייפח הארנב ששם לב שקרני השמש החלו לבצבץ. 'הבוקר הגיע ואני נשארתי בלי בית'.
- 'קוקירקו. קריאתו של הגבר הדהדה מעל צמרות עצים.
- 'ארנב לבנבן. למה אתה בוכה'?
- חשב הארנב בליבו. אם הדב לא הצליח לעזור לי ואף הפרה והכלב גם לא עזר ואז איך יוכל התרנגול לעזור??
- ככה סתם אני עצוב. השיב הארנב
- 'אבל למה? ככה סתם לא בוכים.' התעקש התרנגול.
- 'כי. כי. השועל'..... והוא שב וסיפר לתרנגול את כל הסיפור מתחילתו ועד סופו בלי להשמיט דבר , אף לא את הכלב הפחדן והפרה והדוב.
- 'חכה פה רגע קט ואחזור במהרה' אמר התרנגול.
לא עבר זמן רב והתרנגול חזר נעול במגפי האיכר ומתחת לכנפו חרמש חד וארוך.
- 'אבל אין כאן חיטה לקצור' , אמר הארנב – 'הגזרים בערוגתי עדין לא צמחו'.
- 'לא חיטה באתי לקצור כי את זנבו של השועל'.
נעמד התרנגול ליד הדלת וקרא בקול.
- שועל התעורר באתי לקצור נשמע התרנגול בקולו של האיכר.
- 'מי זה ?' נשמע קולו של השועל.
- 'זה הגבר מהכפר – האיכר הקוצר. באתי את זנבך לקצץ, חרמש לי ביד ומגפים לרגליי'. אמר ורקע ברגליו.
- 'אכן מגפים לרגליו'- נבהל השועל. 'הוא בא לקצור את זנבי'.
- 'שועל אני תיכף נכנס' .. המשיך התרנגול בקולו החזק.
- 'לא .. לא אל תיכנס.' אני מתלבש והולך'. אמר השועל בקול מבוהל. הוא ירד מעל הספה. וחיפש דרך להימלט.
- 'אני נכנס לבית' אמר התרנגול הוא פתח את הדלת והכניס את להב החרמש לתוך הבית.
- ראה השועל את החרמש מיד פתח את החלון וברח כל עוד רוחו בו לתוך היער.
- צחק התרנגול וצחק הארנב .
- 'תרנגול. אולי תרצה לגור בביתי' הציע הארנב לתרנגול.
- 'אשמח מאוד' אמר התרנגול ומאז ועד היום חיים התרנגול והארנב בשלווה ובנחת ואם לא הם אז קרוב לוודאי צאצאיהם.
בטעינה...
